מצוה טאנץ: מנהג שמקורו לפני אלף שנה

השעה כבר מאוחרת בלילה. רוב האורחים כבר עזבו את האולם, כבר בירכו ברכת המזון ואמרו שבע ברכות, ומסביב למקום הריקוד נותרה רק המשפחה הקרובה. הכלה עומדת בצד אחד, גארטל ארוך בידה, ואבי החתן יוצא, אוחז בקצה השני, ומתחיל לרקוד. כך מתחיל המצוה טאנץ, אחד הרגעים המרגשים ביותר בחתונה חסידית.

מנהג קדום יותר מהחסידות

המצוה טאנץ אינו "המצאה" חסידית. המנהג לרקוד לפני הכלה מוזכר כבר ב"מחזור ויטרי" של הראשונים, ויסודו בגמרא במסכת כתובות, שם מופיעה השאלה הידועה: "כיצד מרקדין לפני הכלה?". עניינים דומים מוזכרים בשולחן ערוך, בשאלות ותשובות ובעוד ספרים.

בגמרא מסופר גם על רב אחא, שרקד עם כלה על כתפיו. כששאלוהו החכמים אם גם הם רשאים לעשות כן, השיב: רק אם היא בעיניכם כקורת עץ, בלא שום הרהור. הראשונים והאחרונים, כגון הריטב"א, המהרש"ל והב"ח, דנו בשאלה עד כמה מותר להקל, והפוסקים חיפשו במשך הדורות דרך לקיים את המנהג באופן צנוע.

הגארטל

מכאן נוצר המנהג הנהוג כיום. הכלה אוחזת בקצה אחד של גארטל או צעיף ארוך, והרוקד אוחז בקצה השני, בלא נגיעה. בויז'ניץ, למשל, משתמשים בגארטל שאורכו 54 טפחים, כחמישה מטרים. כיום מקובל שרק החתן ואבי הכלה רוקדים עם הכלה ממש בסמיכות, ואצל חלק נוהגים שגם אבי הכלה רוקד רק באמצעות גארטל.

לפי מנהג זה רוקדים אבי החתן, הסבים, הדודים, ולעיתים רבנים ואורחים חשובים, אחד אחרי השני. המצוה טאנץ נערך רק עבור המשפחה הקרובה, והוא נחשב לכבוד גדול. הרוקד מתפלל בשקט בשעת הריקוד לאושרו של הזוג הטרי. בסיום רוקד החתן לבדו.

בחתונות אדמו"רים

בחתונה של ילדי או נכדי אדמו"רים הופך המצוה טאנץ לשמחה עבור כל הציבור. אלפי חסידים עומדים על ה"פארענטשעס" (מעקות) וצופים כיצד האדמו"רים והרבנים רוקדים אחד אחרי השני, וזה יכול להימשך עד עלות השחר. הנשים צופות בדרך כלל מעזרת הנשים שמלמעלה.

כל חצר וניגונה

בחצרות רבות קיים ניגון מיוחד למצוה טאנץ של הרבי. בכמה חצרות שרים את ניגון "הקפה שישית", הנחשב בעיני החסידים לחשוב שבהקפות.

בבעלז וברוב חצרות טשרנוביל שרים את ניגון הקפה שישית, המיוחס למגיד ממעזריטש זצ"ל. בויז'ניץ שרים גם את ההקפה השישית שלהם. בסאטמר ובצאנז-נתניה שרים את ניגון הקפה שישית הסאטמארי, שהולחן על ידי ר' אברהם לויאש. בבאבוב שרים ניגון שמקורו בחצר הרב מצאנז, ה"דברי חיים" זצ"ל, ולאחר מכן את ניגון המצוה טאנץ של ר' שלום מקמינקא ונכדו ר' אלעזר מאושפיצין.

מתי רוקדים?

בדרך כלל נערך המצוה טאנץ לאחר ברכת המזון והשבע ברכות. אך קיימים מנהגים אחרים: בבאבוב עורכים מצוה טאנץ גם בשבת שבע ברכות לאחר הסעודה. אצל משפחות אדמו"רים רבות, בפרט בחצרות שמוצאן משושלת טשרנוביל, כגון סקווירא ורחמסטריווקא, וכן בבעלז ובויז'ניץ, עורכים "חתן מאהל" בלילה שלפני החתונה, שבו החתן נחשב בפני הציבור כנשיא, עם הקפות ושירה, והערב מסתיים במצוה טאנץ.

יותר מריקוד

מי שעמד פעם ליד מצוה טאנץ יודע שזה אינו סתם ריקוד. האב שגידל את הילד, הסב שראה כמה דורות, הרבי המברך, כל אחד רוקד עם מחשבותיו ותפילותיו שלו. בעולם שבו כל כך הרבה השתנה, נשאר המצוה טאנץ פיסת עבר, שרשרת המחברת את חתונות היום עם החתונות המתוארות בגמרא.