באבוב

התחלה בגליציה

חסידות באבוב החלה עם רבי שלמה הלברשטם (1847–1905), נכדו של רבי חיים הלברשטם מצאנז, בעיירה הגליצאית באבאווא (באבוב) שבדרום פולין ^[1]. בשנת 1881, כשכיהן כרב בוויזשניצא, הקים את הישיבה הראשונה בפולין, שלימים עברה עמו לבאבוב ^[1].

בנו, רבי בן ציון הלברשטם (1874–1941), מחבר "קדושת ציון", המשיך לבנות את החצר. בחורים מכל רחבי גליציה הגיעו לבאבוב, ונפתחו עד שישים סניפים של הישיבה תחת השם "עץ חיים" ^[1].

החורבן

במלחמת העולם השנייה נחרבה חסידות באבוב. האדמו"ר, רבי בן ציון, נספה בשואה יחד עם בני משפחתו ואלפי חסידים. בקושי 300 חסידים נותרו בחיים ^[1].

בנייה מחדש באמריקה

בנו של רבי בן ציון, רבי שלמה הלברשטם (1908–2000), נטל על עצמו לבנות את באבוב מחדש. הוא התיישב תחילה בוסט סייד שבמנהטן, לאחר מכן בבדפורד-סטויווסנט שבברוקלין; הישיבה עברה מאוחר יותר לבורו פארק ^[1]. בשנת 1957 ייסד מחנה קיץ לנערים בפרנדייל, ניו יורק, ומיד לאחר מכן "קעמפ גילה" לנערות ^[1]. בעת פטירתו בשנת 2000 היו לו יותר חסידים מאשר לאביו בפולין לפני המלחמה ^[1].

ממשיכים ושתי חצרות

לאחר רבי שלמה נעשה בנו הבכור, רבי נפתלי צבי הלברשטם (1931–2005), לאדמו"ר. לאחר פטירתו בשנת 2005 פרץ ויכוח בנוגע להמשכיות ^[1]. כיום קיימות שתי חצרות:

• באבוב — בראשות רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטם, אחיו למחצה של רבי נפתלי; בית המדרש נמצא ברחוב 48 ^[1][2].
• באבוב 45 — בראשות רבי מרדכי דוד אונגער, חתנו של רבי נפתלי; השם נגזר משם בית המדרש ברחוב 45 ^[1][2].

לפי ויקיפדיה העברית, שתי החצרות מונות יחד כ-5,000 משפחות — כ-4,000 בבאבוב וכ-1,000 בבאבוב 45 ^[2].

באבוב כיום

מלבד בורו פארק, קיימות קהילות באבוב בוויליאמסבורג, מונסי, לוס אנג'לס, לייקווד, לינדן (ניו ג'רזי), מונטריאול, טורונטו, אנטוורפן ולונדון. בארץ ישראל קיימים סניפים גדולים בירושלים, בני ברק, אשדוד, אלעד, ביתר עילית, ושכונה נפרדת, "קריית באבוב", בבת ים ^[1].