גור

שורשים בפשיסחא ובקוצק

רבי יצחק מאיר אלתר (1798–1866), ה"חידושי הרי"ם", היה בצעירותו תלמיד קרוב של רבי שמחה בונם מפשיסחא, שדרכו — לימוד עמוק ואמת פנימית — הפכה מאוחר יותר ליסוד חסידות גור ^[1]. לאחר פטירת רבו בשנת 1827 נעשה מקורב לרבי הקוצקר, רבי מנחם מענדל ^[1].

כאשר נפטר הרבי הקוצקר בשנת 1859, קיבלו רוב חסידיו את רבי יצחק מאיר כרבם. הוא התגורר אז בוורשה, וזמן קצר לאחר מכן נתמנה לאב בית דין בגור-קאלוואריה — ביידיש "גער" — שם הקים את חצרו ^[1].

אדמו"רי גור

לאחר פטירתו בשנת 1866 רצו החסידים כי נכדו, רבי יהודה אריה לייב אלתר, אז בן 18, יהיה לרבי. הוא סירב, ורוב החסידים פנו אל הרבי המבוגר יותר, רבי חנוך הניך הכהן לוין. לאחר פטירתו קיבל רבי יהודה אריה לייב — ה"שפת אמת" — את ההנהגה ^[1]. אחריו הנהיג בנו הבכור, רבי אברהם מרדכי אלתר, ה"אמרי אמת" ^[1].

בשנת 1926 — צעד נדיר עבור חסידות פולנית — ייסד האמרי אמת ישיבה בירושלים, שנקראה על שם אביו, "שפת אמת". ראש הישיבה הראשון היה אחיו, רבי נחמיה אלתר ^[1].

שואה ובנייה מחדש

לפני המלחמה מנתה גור למעלה מ-100,000 חסידים. כמעט כל חסידי גור באירופה נספו בשואה ^[1]. האמרי אמת נמלט, והחל לבנות את החסידות מחדש בארץ ישראל ^[1]. האדמו"ר החמישי של גור, רבי ישראל אלתר — ה"בית ישראל" — סייע בשיקום גור לאחר החורבן, ותחת הנהגתו נוסד "איחוד מוסדות גור", התומך בכ-100 מוסדות חינוך בארץ ישראל ^[1].

גור כיום

הרבי הנוכחי הוא רבי יעקב אריה אלתר ^[1]. מרכז החסידות נמצא בירושלים: לצד ישיבת שפת אמת ובית מדרש ברחוב ראלב"ג בגאולה, בסוף שנות ה-90 נחנך בית המדרש הגדול של גור ברחוב ירמיהו. בשנת 2022 הושלם הבניין, והוא הפך בכך לבית הכנסת הגדול בעולם, עם מקומות לכ-20,000 מתפללים ^[1].

קהילות גור גדולות קיימות בבני ברק, אשדוד וירושלים, וכן באמריקה — בבורו פארק, עם למעלה מ-1,000 משפחות ^[1]. קיימות גם קהילות בלונדון, אנטוורפן, ציריך, מנצ'סטר, מונסי ולייקווד ^[1]. לגור רשת ענפה של תלמודי תורה, ישיבות, כוללים ובתי ספר בית יעקב, ומנהיגיה בעלי השפעה רבה באגודת ישראל ^[1].

בשנת 2019 פרשה קבוצת חסידים בראשות רבי שאול אלתר, בנו של אדמו"ר גור לשעבר, והקימה את "קהילת פני מנחם" — הפילוג הראשון בתולדות חסידות גור ^[1].